גז"ד למעורבים בהריגתו של סוחר קרקעות מכפר קאסם

כללי

1.      הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בעבירות, כדלקמן: הנאשם 1 (להלן: " הנאשם"): הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") והצתה, לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין; הנאשמת 2 (להלן: " הנאשמת"): אי מניעת פשע, לפי סעיף 262 לחוק העונשין וסיוע לאחר מעשה, לפי סעיף 260(א) ביחד עם סעיף 261(1) לחוק העונשין.

2.      הודייתם של הנאשמים והרשעתם בדין היא במסגרת הסדר טיעון, שהושג בהליך גישור, שלפיו תוקן כתב האישום, והנאשמים הודו והורשעו כאמור. יוער כי כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים עבירות המצויות בסמכות מותב של שלושה שופטים, ואולם עם תיקון כתב האישום, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, שלפיה יועבר התיק לשמיעה בפני דן יחיד.

אשר לעונש - בעניינו של הנאשם, הודיעה המאשימה כי תעתור, בהסכמה, לעונש מאסר בפועל למשך 12 שנים ומאסר על תנאי. בעניינה של הנאשמת - אין הסדר הטיעון כולל הסכמה לעניין העונש.

כתב האישום המתוקן

3.      החל משנות ה-70, עסק מחמוד צרצור (להלן: " המנוח") בסחר בקרקעות. בעת הרלוונטית לכתב האישום, הוא התגורר בכפר קאסם, והיה נשוי לנאשמת, תושבת שכם, ששהתה באותה בעת בישראל (ללא היתר). הנאשם, תושב קלקיליה, התגורר בעת הרלוונטית בכפר קאסם (ללא היתר), שם התוודע לנאשמת ולמנוח.

4.      עובר ליום 23.10.06 גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לפגוע במנוח ולגנוב את כספו, וכן מסמכים הקשורים למכירת קרקעות (להלן: " המסמכים").

5.      ביום 23.10.06 או בסמוך לכך, עקב סכסוך בין המנוח לנאשמת, עזבה הנאשמת את כפר קאסם, ושהתה במלון במזרח העיר ירושלים. הנאשם נסע לירושלים, שם פגש בנאשמת, ושוחח עימה. בין היתר, ציין הנאשם בפניה, כי הוא מתכוון לפגוע במנוח ולגנוב ממנו את כספו ואת המסמכים.

6.      ביום 24.10.06 נסע הנאשם בחזרה לכפר קאסם, כאשר עובר לנסיעה ציידה אותו הנאשמת בתעודת זהות ישראלית מזויפת, על מנת להבטיח את הגעתו לכפר קאסם מבלי שייעצר.

7.      בהמשך, נכנס הנאשם לאוהל בו גר המנוח, ובנסיבות שאינן ידועות למאשימה במלואן, חבט בראשו של המנוח באמצעות גרזן. כתוצאה מכך נגרם מותו של המנוח במקום.

8.      בהמשך, נטל הנאשם מביתו של המנוח כסף ומסמכים.

9.      לאחר מותו של המנוח, הצית הנאשם את האוהל, ובמקום פרצה דליקה שגרמה לשריפת גופתו של המנוח כליל.

10.  במהלך הלילה, שוחחו הנאשמים מספר פעמים בטלפון. הנאשם סיפר לנאשמת שהמנוח אינו בין החיים, וכי הוא לקח את הכסף ואת המסמכים. הנאשמת, אשר רצתה לסייע לנאשם להימלט מאימת הדין, יעצה לו להחביא את המסמכים ולהחליף את כרטיס הסים במכשיר הטלפון הנייד שלו.

11.  בהמשך, העבירו הנאשמים את המסמכים לגורמים ברשות הפלסטינאית.

ראיות לעונש

12.  ראיות המאשימה - גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשמים:

הנאשם -  שמונה עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, גניבה ושימוש בסמים לצריכה עצמית (הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2011).

הנאשמת - עבירות של כניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (משנת 2009).

13.  ראיות ב"כ הנאשמת- מסמך הנוגע למצבה הרפואי של הנאשמת.